איך בונים עץ משפחה ביחד עם כל המשפחה: מדריך צעד אחר צעד

למה לא כדאי לבנות עץ משפחה לבד

כל אחד במשפחה מכיר היטב רק את הענף שלו. הדודה זוכרת את שמות האחים של סבא, בן הדוד יודע מתי נולד הנכד האחרון, וסבתא זוכרת איך קראו לשכנים בעיירה שממנה באו. מי שבונה לבד מקבל עץ חלקי, והוא מתיישן מהר: ילדים נולדים, בני משפחה מתחתנים, ופרטים חדשים מתגלים.

עץ משותף הופך את העבודה למשהו קטן ומחולק. כל אחד ממלא את מה שהוא מכיר, ומי שמנהל את העץ רק מוודא שהכול מסודר. זה גם מה שמשאיר את העץ חי לאורך שנים.

שלב 1: מתחילים מכם ומההורים

אל תנסו לחזור שש דורות אחורה כבר ביום הראשון. מתחילים מאלה שאתם מכירים: אתם, בן או בת הזוג, הילדים, ההורים ואחים. אחרי שהעץ קיים אפשר להוסיף ממנו הלאה.

ב-עץ המשפחה של 1family.Home לכל אדם יש כרטיס עם תמונה, תאריכים וגיל, וכל הקשרים ביניהם יושבים על לוח אחד שאפשר לגרור ולהגדיל. אחרי שתסמנו "זה אני", העץ ייפתח כל פעם ממוקד בכם.

לכל אדם כדאי לרשום מההתחלה:

• שם פרטי ושם משפחה, ולנשים גם את שם המשפחה שנולדו איתו, כי הוא קובע לאיזו שושלת הן שייכות
• תאריך לידה, גם אם הוא משוער
• האם האדם חי, ואם נפטר: תאריך הפטירה ומקום הקבורה
• מקום לידה ומקום מגורים
• תמונה אחת, אפילו ישנה

שלב 2: מוסיפים דור אחרי דור

הדרך הנוחה היא לעלות קודם למעלה: ההורים, אחר כך הסבים והסבתות, ורק אז לצדדים ולמטה, אחים, דודים ובני דודים. לכל כרטיס יש כפתור פלוס, ובו אפשר להוסיף אב, אם, סב, סבתא, אח, אחות, בן, בת, בעל או אישה בלחיצה אחת, ולראות מראש מה ייווצר.

האתר מזהה גם כשאתם מוסיפים אדם בשם דומה למישהו שכבר בעץ, ומזהיר לפני שנוצרת כפילות. כפילויות הן הטעות הכי נפוצה בעץ שכמה אנשים עורכים.

שלב 3: מזמינים את המשפחה ומחליטים מי עורך ומי רק צופה

כאן העץ הופך משותף. מנהל המשפחה מזמין קרובים, ובוחר לכל חבר אם הוא רק צופה, גם עורך, או שאין לו גישה. ההרשאה נקבעת בנפרד לכל חלק באתר, כך שמי שרואה את העץ לא חייב לראות את שאר המידע של המשפחה.

כלל אצבע שעובד: נותנים עריכה לשניים או שלושה אנשים שבאמת מכירים את המשפחה, ושאר הקרובים צופים ומעירים. סבא וסבתא יכולים להישאר צופים בלבד ולספר מה חסר, והנכדים מוסיפים.

שלב 4: תאריכים, גילאים ותמונות

לא תמיד יודעים תאריך מדויק. אפשר לרשום תאריך מדויק, תאריך משוער, או רק שנה. הגיל מחושב אוטומטית, ומסומן "בערך" כשידועה רק השנה, כך שלא צריך להעמיד פנים שיש ודאות.

לכל אדם יש גלריה שנתית: תמונה לכל שנה, ובנוסף תמונת לידה ותמונת חצי שנה. אם אין תמונת פרופיל, מוצגת התמונה השנתית האחרונה. כך העץ הופך מרשימת שמות למשהו שרוצים לדפדף בו.

שלב 5: קשרים נכונים: בני זוג, גירושין ואימוץ

משפחות אמיתיות לא תמיד פשוטות, וגם העץ לא צריך להיות. אפשר לסמן שהורות היא ביולוגית, מאמצת או אומנת. אפשר לסמן בני זוג כנשואים, בני זוג, גרושים, פרודים או אלמנים, עם תאריך חתונה ותאריך סיום. אחים ואחים למחצה מזוהים אוטומטית לפי הורים משותפים.

העיקרון: רושמים את הקשר כפי שהוא באמת, והעץ מצייר אותו.

טעויות נפוצות

• מחכים להשלים את כל המידע לפני ששולחים הזמנות, והעץ נשאר אצל אדם אחד
• רושמים רק שמות פרטיים, ואחרי כמה דורות אי אפשר להבדיל בין שני אנשים בשם זהה
• מערבבים שם משפחה נוכחי עם שם נעורים
• לא מסמנים תאריך כמשוער, ואז מי שבודק אחר כך לא יודע מה בטוח ומה ניחוש
• לא מוסיפים את הקרובים החיים, אחרי שכבר הוסיפו את כל מי שנפטר
• שוכחים לגבות. אפשר לייצא את העץ לקובץ GEDCOM שמתאים לתוכנות אילן יוחסין אחרות, וגם לגיבוי מלא

להפוך את העץ למשהו חי

עץ שרק עומד בצד נשכח. אם תסמנו בפעמון אדם בעץ, ימי ההולדת, הנישואים וימי הזיכרון שלו יופיעו אוטומטית בדף התאריכים ויגיעו אליכם כתזכורת ביום עצמו.

מכאן אפשר להמשיך למה שלא כתוב בשום מקום: סיפורי חיים של סבא וסבתא ששמורים בכרטיס של כל אדם, ובסוף ספר משפחה להדפסה. במאמר איך מתעדים את סיפורי החיים של סבא וסבתא יש גם 20 שאלות לראיון.